ביאור:ישעיהו ב

קיצור דרך: a1002

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ב)

---

חזון אחרית הימים

א הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה ראה בנבואה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ, עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם:

"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" - פסל השלום של אליעזר ויסהוף הנושא את הכיתוב

ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן מוכן ומתוקן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים הראשון בחשיבות לכל ההרים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת ינשא במעלה וחשיבות יותר מכל הגבעות, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה, אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם. ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים. וְכִתְּתוּ ישברו (בגלל שהסכסוכים בין העמים יפתרו בדיונים בירושלים, לא יהיו יותר מלחמות) חַרְבוֹתָם לְאִתִּים ויעשו מהם כלי חפירה (ביחיד אֵת) וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת מהחניתות יעשו מזמרות (מזמרה היא מכשיר כעין מספריים שבה חותכים ענפי שיחים אילנות). לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. {פ}

קריאה לישראל ללכת לאורו של ה'

ה בֵּית יַעֲקֹב הנביא פונה לעם ישראל: כיוון שכך יהיה באחרית הימים, לכן כדאי שכבר כעת נלך באור ה' לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה.

ה' ישפיל את האנשים הרמים. אז ילמד העם לא לסמוך על עושרם ואליליהם, אלא רק על ה'

ו כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ הנביא אומר: אתה ה' עזבת את עמך בֵּית יַעֲקֹב, כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם מלאו כשפים יותר מתושבי ארצות המזרח שהרבו לעסוק בכשפים וְעֹנְנִים מנחשים עתידות לפי העננים או לפי העונות (ר' דברים יח י) כַּפְּלִשְׁתִּים כמו הפלישתים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים במנהגים שנבעו מהגויים (מחשבות האדם משולים לילדיו) יַשְׂפִּיקוּ ירבו לעסוק. ז וַתִּמָּלֵא והסיבה שעסקו בכל הנ"ל היא בגלל השפע אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה קץ, סוף לְאֹצְרֹתָיו, וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו. ח וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים, לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לפסלים שאותם עשו במו ידיהם יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו.

ט וַיִּשַּׁח אָדָם באחרית הימים ה' יכפוף וינמיך אותם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם הנביא מבקש מה': אל תמחל להם. י בּוֹא בַצּוּר ויאמרו אחד לחבירו: נתחבא בנקיקי הסלעים וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר במחילות שבאדמה, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ כבודו. יא עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל אז ישפיל ה' את העיניים גבוהות, הרגשת הגאווה, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יהיה גדול, תקיף יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. {ס}

ויטראז' חלונות ארדון, המבטא את פסוקים ב-ד

יב כִּי יוֹם כי יום מוכן, מתוכנן לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל על תשלום כגמולו לכל איש גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא - וְשָׁפֵל העונש לנִשָּׂא הוא שיושפל. יג וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן עצי ארז הגדלים בלבנון - משל לגאוותנים הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן עצי אלון הגדלים בבשן - כנ"ל, וכן בכל המשלים הבאים. יד וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים, וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. טו וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה. טז וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ אוניות משא גדולות המסוגלות להפליג עד לתרשיש (של של ים או ארץ רחוקה), וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה חפצים יקרים. יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. יח וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. יט וּבָאוּ יתחבאו האנשים הגאוותנים בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ לשבור רשעי הארץ.

כ בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ, אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת, לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים ישליכו למחילות של חפרפרת ומערות עטלפים. כא לָבוֹא והאדם יתחבא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים בענפי, בבליטות הסלעים, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.

כב חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם חידלו להתגאות במין האנושי (ולהעריץ אנשים מכובדים) אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא וכיון שכך, במה הוא נחשב? כשהנשמה יוצאת לא נשאר ממנו כלום. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ" (פסוק כ) - לפי הפשט מדובר בפסלים העשויים מכסף וזהב, אך יש שהסבירו שמדובר בכסף עצמו שאנשים הפכו אותו בימינו לאליל שלהם.

פסוק ד באנגלית על 'קיר ישעיהו' בפארק ראלף באנץ', ניו יורק, אל מול מטה האו"ם

• "וְכִתְּתוּ ... וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" - בלשון דומה גם במיכה ד ג

• ניתן להצביע על פזמון חוזר בפרק:
  • בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ
  • וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
  • לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים, מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ

• משולב עם מוטיב חוזר נוסף:
  • וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ, וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם
  • עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל, וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים
  • עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא - וְשָׁפֵל
  • וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים

• "וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב... וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים... וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים" (ז-ח) - רומז למצוות המלך ולחטאי שלמה, ואולי גם לגאוותו של עוזיהו (דברי הימים ב כו). בכל אלה ניתן לראות את הסכנה בגבהות ליבו של האדם - וזאת תתוקן באחרית הימים.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: חזון אחרית הימים (ישעיהו)

ערך בוויקיפדיה: וכתתו חרבותם לאתים